בשנים האחרונות אחד הטרנדים החזקים בתחום הקנאביס הוא מיצויים, אך צריך לזכור שמיצויי קנאביס קיימים כבר אלפי שנים ובינהם ניתן למצוא את הג'אראס . המקור הוא מאזור הודו ושכנותיה , הוא מיוצר על ידי כפריים המשתמשים לרוב בזני הבר המצויים באזורם – מהצפון הקר והגבוה ועד הדרום הטרופי. הג'אראס משמש את המקומיים לצרכי פנאי ואף לצרכי דת.
מאחר והוא מכיל רמות גבוהות של קנבינואידים וטרפנים, התפרסם ברחבי עולם ועקב כך החלו צרכנים ברחבי העולם להכין ג'אראס בעצמם. כיום ניתן למצוא סוגים רבים של ג'אראס בריכוזים שונים וגבוהים מאוד, בנוסף ניתן למצוא ג'אראס Cbd ו Cbg.
אז מה זה בדיוק ג'אראס?
הג'אראס בניגוד למיצויים אחרים, הוא ייחודי בצורת ההכנה שלו. כמובן שבתהליך הפקתו, כמו בתהליך ההפקה של מיצויים רבים, נרצה להפריד את הטריכומות מהחומר הצמחי. הטריכומות הן בלוטות השרף הנמצאות על פרחי הקנאביס ומכילות ריכוזים גבוהים של טרפנים קנבינואידים וחומרים נוספים. ברוב סוגי המיצויים נשתמש בתפרחת יבשה היטב, אך הייחודיות בג'אראס היא השימוש בצמחים חיים. צמחי קנאביס חיים מכילים טרפנים רבים ויחודיים שחלקם מתנדפים בייבוש לחלוטין ונעלמים מהריח של התפרחת היבשה. בתהליך הפקת ג'אראס נכון ניתן לשמר בצורה טובה יותר את הטרפנים הללו.
את הג'אראס נהוג לעשן באופן הודי מסורתי בצ'ילום– כלי עישון גלילי וארוך אליו מכניסים פירורי ג'אראס וטבק בלבד ומציתים. אך בהחלט ניתן לעשן אותו במספר דרכים שונות- פשוט הכינו ממנו פירורים קטנים (בגודל ראש סיכה כל כדור) וערבבו עם תערובת העישון שלכם. בין אתם משתמשים בקנאביס נקי או אם אתם מערבבים קנאביס וטבק ואפילו אם תרצו לעשן באופן יותר מסורתי (טבק בלבד) הכניסו את כדורי הג'אראס שהכנתם לתערובת ותהנו.
זכרו, למרות שקל לשכוח,זהו מיצוי ועקב כך אחוזי החומר הפעיל בו גבוהים משמעותית מאחוזי החומר הפעיל בתפרחת. ג'אראס איכותי יכול להגיע ל70% קנבינואידים עיקריים (Thc או Cbd או ערבוב של שניהם) ולכן מיצאו את המינון המתאים לכם לאט לאט ואל תתחילו מכמות גבוהה.
השפעת בכלליות היא של שמיכת פוך כבדה ונעימה , אך בנימה יותר רצינית ניתן לומר כי ההשפעה נגזרת מהתפרחת ממנה הוכן, השפעתה , האם נקצרה בזמן ועוד המון משתנים. אך ככל אצבע בהחלט ניתן לומר, ככל שהפרחים מהם הוכן הג'אראס איכותיים יותר כך תיהיה ההשפעה תיהיה בהתאם.
בחזרה למקורות
הג'אראס מגיע במקור מאזור הודו, במיוחד מהאזורים קשמיר ועמק פרוואטי. באזורים בהם צמחי הקנאביס גדלים פרא באזורים הטבעיים להם. מגדלי וחובבי קנאביס מכל רחבי העולם נמשכים לשם כבר שנים רבות ואזורים רבים כגון עמק פרוואטי הפכו להיות תחנה קבועה של המטיילים הישראלים חובבי הקנאביס בצפון הודו .
תוכלו גם למצוא אותו מחוץ להודו במדינות כמו פקיסטן ונפאל, אבל הודו היא הכי מפורסמת מבניהן.
הג'אראס המקורי מופק מצמחי הקנאביס המקומיים אשר ההודים הכפריים בייתו עם השנים. במשך מאות שנים טיפחו הכפריים את הזנים המקומיים ע"י השארת הצמחים הכי פוטנטיים ועם התכונות הטובות ביותר לייצור זרעים, וכך שנה אחרי שנה במשך זמן רב, השביחו את הזנים המקומיים באזורם ויצרו קווים גנטיים איכותיים להפליא של זני בר.
בנוסף עם הזמן הובאו זנים חדשים מאירופה אפילו לכפרים הנידחים ביותר. אמנם הזנים האלו התערבבו מעט עם זני הבר, אך הם הכניסו גנים מצויינים למאגר הגנים המקומי, מה שהעלה את אחוזי הThc בתפרחות המקומיות וכך גם את אחוז הקנבינואידים בג'אראס.
הג'אראס נפוץ מאוד בהודו לצרכנות פנאי ואף משמש אנשי דת (באבות, סוואמי או גורו) הצורכים אותו ככלי להתקרב לבריאה ולהארה. באבות רבים נוהגים לזמר "צ'אי (תה הודי מסורתי), צ'ילום (כלי עישון הג'אראס) צ'אפטי (פיתה מקומית)" – כשלושת הדברים עליהם איש דת , אשר העולם החומרי אינו מדבר אליו יותר, צריך וראוי להתקיים מהם בלבד.
כנראה שהג'אראס המפורסם בעולם הינו "מלאנה קרים" (קרם מלאנה") המגיע מהכפר מלאנה השוכן סמוך לעמק פרוואטי. מלאנה קרים מכיל ריכוזי Thc גבוהים במיוחד ביחס לג'אראס מזני בר (40%) וריחו והשפעתו נפלאים במיוחד. הוא מיוצר מהצמחים המקומיים הגדלים בעמק הסמוך לכפר ונחשבים לאיכותיים במיוחד. הייחוד שלו, שבזמן הכנתו, המקומיים מכינים אותו אך ורק מהטריכומות המצויות על הפרח ובצורה עדינה ביותר. בזכות ההכנה העדינה נאסף מעט מאוד חומר צמחי ורוב הג'אראס מכיל טריכומות ללא חלקי צמח מיותרים. אמנם זה מצריך כמות חומר גלם רבה, אך האיכות מדברת בעד עצמה והפכה את הג'אראס מהכפר הקטנטן למפורסם בעולם.
איך לייצר ג'אראס בבית
תהליך ההכנה הוא פשוט ביותר, אך הבעיה שהוא מצריך כמות גדולה של חומר גלם על מנת לקבל כמות ראוייה. כאשר מכינים אותו בצורה מסורתית זורקים את התפרחת לאחר מכן אך אם תכינו את הג'אראס מצמחי קנאביס איכותיים במיוחד עדיין תוכלו להשתמש בתפרחות לאחר מכן לעישון אך חוזקן יהיה נמוך יותר.
בגדול כאשר הצמח בשל לקטיף הפרחים ניתן להכין ג'אראס. הכנה שבוע לפני בשלות מלאה ייתן לנו תוצר אמנם פחות חזק מעט, אך בעל השפעה מצויינת ומצב רוח נהדר. הכנה מפרחים בשלים מדי ייתן לנו תוצר מכביד יותר ועשיר בCbn – יכול לעזור במצבים של בעיות שינה ורגיעה.
רחצו את הידיים היטב עם סבון לפני תחילת ההכנה. וודאו כי הסבון בו השתמשתם אינו ריחני על מנת לא לפגום בריח הקנאביס. התהליך עצמו דביק מאוד, השתדלו לא לגעת בכלום תוך כדי בכדי לשמור על החומר נקי מלכלוכים שונים כמו אבק.
כדאי להכין את הג'אראס לאחר שעות החשכה של הצמח עד שעה אחרי תחילת מחזור האור. קצרו ענף ארוך (סטיק), מקמו את הסטיק בין שתי כפות ידכם הפתוחות וגלגלו את הסטיק בינהן בתנועת חיכוך. המנעו מלהפעיל לחץ גדול על הפרחים- המטרה שלכם היא לאסוף את הטריכומות הנמצאות על גבי הצד החיצוני של הפרחים, לחץ גדול מדי יפגע בפעולת האיסוף. חזרו על כך במשך כדקה ועברו לקצור את הסטיק הבא. לאט לאט תשימו לב כי על כפות הידיים שלכם נוצרת שכבה של טריכומות שמתעבה עם כל פרח שאתם עובדים עליו. כאשר סיימתם לטפל בכל הענפים של הצמח החלו לאסוף אותו מהידיים. השיטה הטובה ביותר הוא לשחק עם הג'אראס ולהפוך אותו לכדור כל עוד הוא חם וגמיש. עוד טריק ידוע הוא להניח דף גדול ונקי על שולחן ולחכך את הידיים מעליו וכך ייפלו חתיכות על הדף. אספו את כל החתיכות לכדור אחד. עטפו את הכדור בניילון נצמד ופתחו אותו רק שתרצו לעשן ממנו.
בהצלחה!
