מושגי בסיס והקשר בין טמפרטורה, לחות יחסית וטרנספירציה
לפני שנתחיל את ההסבר על VPD ( Vapor Pressure Deficit או בעברית: גירעון בלחץ אדים) וכיצד הוא קשור לגידול קנאביס מוצלח, ישנם כמה מושגים שחשוב שתלמדו:
לחות מוחלטת
זהו מדד שבדרך כלל לא משתמשים בו אך חשוב להכיר אותו. לחות מוחלטת מוגדרת ככמות אדי המים הנמצאת באוויר ומודדים אותה בדרך כלל ביחידות של כמה גרם מים ישנם במטר מעוקב של אוויר. רוב מדי הלחות אינם מראים מדד זה ובמקום זאת הם מראים את הלחות היחסית באוויר.
לחות יחסית
לחות יחסית זהו מדד חשוב ביותר ומציג באחוזים את היחס בין כמות אדי המים הנמצאת באוויר (הלחות המוחלטת) לבין כמות אדי המים המקסימלית (רוויה) אותם יכול האוויר להכיל בטמפרטורה בה הוא נמצא.
לצורך הדוגמא (המספרים לצורך המחשה): נניח שטמפרטורת האוויר היא 24 מעלות והוא מכיל כ5 גרם מים לכל ליטר של אוויר. לעומת זאת, במצב של רוויה, באותה הטמפרטורה , הוא יכול להכיל מקסימום של 10 גרם מים. לפי הדוגמא קל להבין שהאוויר מכיל כ50% בלבד מכמות המים המקסימלית אותה הוא יכול להכיל- ולכן הלחות היחסית במקרה כזה היא כ50%.
הקשר בין טמפרטורה ללחות
אחרי שהבנו את נושא הלחות היחסית, חשוב להבין גם את הקשר בין הטמפרטורה ללחות היחסית. ראשית כל נגדיר את הקשר בינהם ולאחר מכן נסביר.
ככל שהטמפרטורה של האוויר גבוהה יותר ככה הוא יכול להכיל יותר מים במצב של רוויה. ניתן דוגמא פשוטה נוספת (שוב, המספרים לצורך המחשה): נניח שוב שאוויר ב24 מעלות יכול להכיל מקסימום של עשר גרם מים לכל ליטר של אוויר , ככל שנחמם את האוויר הוא יוכל להכיל יותר מים ושנגיע ל40 מעלות האוויר כבר יוכל להכיל פי 2 אדי מים באוויר! כעשרים גרם אדי מים לכל מטר מעוקב.
ההסבר לקשר בין טמפרטורה ולחות הוא די פשוט, ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, מולקולות המים בעלות אנרגיה גבוהה יותר וזזות מהר באוויר, הסיכוי שיתעבו הוא נמוך, לכן האוויר יכול להכיל המון מים מבלי להגיע לרוויה . כדי להתעבות, המולקולות צריכות לאבד אנרגיה וכאשר האוויר מתקרר זה אכן מה שקורה. באוויר קר מולקולות המים זזות לאט יותר והסיכוי שיתעבו לטיפות עולה.
דוגמא נפלאה לכך היא מקלחת פשוטה. כאשר אנחנו מתקלחים במים חמים טמפרטורת האוויר במקלחת עולה מאוד והאוויר יכול להכיל הרבה מאוד אדי מים. אך שהאוויר החם והלח פוגש את המראה הקרירה לדוגמא, הוא מיד מתקרר במגע איתה, עקב ההתקררות וירידת האנרגיה של מולקולות המים, כפי שלמדנו, יתעבו מים על המראה.
אז למה כל זה חשוב?
בטח כבר שמעתם על המושג טרנספירציה, או בעברית, דיות. על גבי העלים ישנם פתחים זעירים הנקראים פיוניות , פתחים זעירים המווסתים את חילוף הגזים של הצמח, תהליך מאוד חושב לפוטוסינתזה. דרך הפיוניות נכנס פחמן דו חמצני הנדרש לתהליך וכמו כן יוצא חמצן שהוא תוצר לוואי. עקב פתיחת הפיוניות גם מתאדים מים דרכם. אידוי המים דרך העלים, בדיוק כמו קשית ששותים ממנה, גורם למים להיכנס דרך השורשים שנמצאים בתחתית. בדרך זו מכניס הצמח חומרי הזנה דרך השורשים. בנוסף האידוי מהעלים, בדיוק כמו הזעה, מקרר את פני הצמח וטמפרטורת העלים ב-2.5 מעלות מתחת לטמפרטורת האוויר.
במידה וקצב אידוי המים מהעלים גבוה , קצב יניקת המים מהאדמה על ידי השורשים צריך להיות בקצב דומה כדי שהצמח יהיה מאושר. במידה והשורשים אינם מפותחים מספיק או שהאדמה יבשה מדי והצמח יאבד מים מהעלים נצפה בהתייבשות וקמילת הצמח.
הצמח יכול לסגור את הפיוניות בצורה חלקית ולהלחם בהתייבשות, אך לא לעצור את התהליך לגמרי. בנוסף בדיוק כמונו, גם הצמחים לא מרגישים בנוח בחום ובלחות. אז מה היא דרך המלך? חשוב שתבינו את זה ותלמדו איך ה-VPD יכול לשפר את הביצועים, הבריאות הכללית והמרץ של הצמחים שלכם.
מה זה גירעון בלחץ אדים?
בפשטות ניתן להגיד שגירעון בלחץ אדים (VPD) הוא בעצם היכולת של האוויר לייבש. מדובר על ההפרש בין כמות האדים הנמצאת באוויר לעומת כמות האדים המקסימלית היכולה להימצא. ככל שההפרש גדול יותר מים ירצו להתאדות לאוויר. כמו שהסברנו בסעיף הקודם, ככל שיותר מים יתאדו מהצמח (דרך הפיוניות) כך הוא ישתה יותר מהשורשים.
ה-VPD נמדד בדרך כלל בקילופסקלים (Kpa) – כאשר הVPD גבוה, זה אומר שהאוויר יבש יחסית וקצב הטרנספירציה עולה. ככל שה-VPD יותר נמוך, זה אומר שהאוויר לח יחסית והצמח כמעט לא יאדה ולא ישתה מים.
כמו שהזכרנו, הצמח מגיב ללחות בחלל על ידי סגירת ופתיחת הפיוניות שלו, לחות גבוהה גורמת לפתיחת הפיוניות כי אין לצמח חשש לאבד נוזלים ומצד שני הוא רוצה להכניס המון פחמן דו חמצני לפוטוסינתזה. בעוד שלחות נמוכה גורמת להן להיסגר בכדי להימנע מאיבוד נוזלים.
כמובן שלרמת לחות גבוהה באופן עקבי בחדר הגידול יש חיסרון בולט, שכן בסביבה כזו פתוגניים ומזיקים שונים יכולים לשגשג. בסופו של דבר רמת ה-VPD תשפיע באופן ישיר ותכתיב למעשה את התפקוד של הפיונית, מה שעשוי מצד אחד לגרום לצמחים לנבול ולהתייבש ומצד שני לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם תוך כדי שהם מציגים בריאות ונמרצות מקסימליות.
חשוב להבין, מגדלים רבים לא נותנים לזה דגש מיוחד, אבל כדי להגיע לגידול מקצועי במיוחד שמוציא את המיטב מהצמחים יש לרדת לרזולוציות האלו וצמחי הקנאביס יחזירו לכם ביבול משובח.
איך לחשב VPD?
בגדול ניתן תשובה קצת מצחיקה. אל תחשבו. בשביל זה רבים וטובים חישבו את ה-VPD המושלם לצמחי קנאביס לפניכם. צירפנו טבלה מצויינת המכילה נתונים מדוייקים מאוד עבור צמחי הקנאביס שלכם. אם תצמדו לערכים הנכונים, הצמח שלכם יאדה וישתה בדיוק במידה הנכונה בכדי לתת לכם את מרב היבול.
כמובן ככלל אצבע נרצה בשלבי הצמח הראשונים (זרע או ייחור) VPD נמוך מאוד (לחות גבוה), מאחר ואין לצמח הצעיר שורשים בריאים ומפותחים עדיין, אם ה-VPD יהיה גבוה והצמח "ישתה" הרבה לא תיהיה לו אפשרות להעלות מים מהשורשים והוא יקמול וימות. ככל שנתקדם בשלבי החיים של הצמח, נגביר את ה-VPD, נרצה שהוא יאדה הרבה ועקב כך ישתה יותר מים ונוטריינטים ממצע הגידול שלו בכדי לגדול ולפתח פרחים יפים ודחוסים.
תוכלו לראות לדוגמא בטבלה: ב25 מעלות נתחיל את חיי בהצמח ב70% לחות ונעבור בהדרגה ללחות נמוכה בהרבה בשלב הפריחה של כ35%. לעומת זאת בטמפרטורה של 35 מעלות נתחיל ב75% לחות ונרד רק ל55% בשלב הפריחה. הבדלים משמעותיים שיכולים לעשות הבדל עצום מבחינת יבול וצימוח.
דוגמא נוספת: שימו לב שלחות של 60% ב-20 מעלות אמנם נעימה לנו בני האדם אך לצמח הקנאביס היא רחוקה מלהיות אידיאלית בשלב הפריחה. בתנאים האלו ההפרחה יכולה להאט משמעותית והפרחים ייצאו קטנים ולא דחוסים.
תוכלו להשתמש במכשיר אדים או במוריד לחות כדי לשלוט ברמות הלחות בחדר הגידול. עקבו אחרי הטבלאות בדקדקנות וחשדו תמיד ב-VPD כגורם לצרות שתתקלו בהם.
