צמחי קנאביס פורחים

פד״ח וגידול קנאביס – שיטה נהדרת להגדלת פרחים

הקונספט של פוטוסינתזה הוא המרת האור לאנרגיה וכתוצאה מכך צמחים יכולים לייצר סוכר ולפלוט את החמצן בחזרה אל הסביבה. כמות הפחמן הדו-חמצני (CO2) הנמצאת באוויר בחוץ, היא קרוב ל-400 חלקים למיליון ולכן מי שמגדל בחלל סגור, צריך לפצות על החוסר ולספק לצמחים פחמן דו חמצני. במאמר הבא נסביר לכם מה צריך לדעת כאשר משתמשים בפחמן דו חמצני ואיך תקבלו פרחים גדולים וכבדים יותר אם תעשו זאת נכון.

אז מה הקשר בין פד״ח וגידול קנאביס? הפרטים המלאים במאמר זה.

מה זה פיונית?

פיונית (באנגלית: Stomata), זה מה שהצמחים משתמשים בו כדי לקבל פחמן דו חמצני מהאטמוספירה ולהפיק ממנו חמצן כתוצר לוואי. דמיינו פיות קטנים הנפתחים ונסגרים בהתאם לטמפרטורה והלחות של סביבת הגידול. הפיונית מתפקדת בצורה הטובה ביותר כאשר רמות הלחות הן גבוהות, כלומר, ככל שהתנאים יותר יבשים, כך הצמחים מקבלים פחות פחמן דו חמצני. מרגע שמדליקים את נורות הגידול בחדר או באוהל הגידול, ייקח כ-60 דקות עד שהפיוניות יפתחו ויתחילו לעבוד.

הוספת פחמן דו חמצני לחדר הגידול לפני שמדליקים את נורות הגידול במשך שעה זה בזבוז, כי לצמחים אין שום דרך לנצל אותו. כדי להעלות את רמות הפחמן הדו חמצני ל-1200-1500 חלקים למיליון (PPM), הטמפרטורות צריכות להיות בטווח של 30-35 מעלות צלזיוס. עם זאת, טווח הטמפרטורה הזה יכול להיות חם מדי לגידול קנאביס ביתי ולגרום ליותר נזק מתועלת, במיוחד עבור מגדלי קנאביס פחות מנוסים לכן עשו כל פעולה לאחר קריאה והבנה מלאה של מהו הדבר הנכון ביותר עבור גידול הצמחים בצורה מיטבית. לצורך העניין, עדיף שהמעלות יהיו בטווח האידיאלי (24 מעלות צליוס +-) וכי הצמחים יצרכו מעט פחות פד״ח.

כיצד מודדים פחמן דו חמצני?

כאשר עובדים עם גז, צריך להשתמש בחיישן אינפרה אדום. באמצעות חיישן כזה, ניתן לזהות פחמן דו חמצני, פחמן חד חמצני, מתאן ואדי מים. אמצעי הזיהוי הוא האופן שבו הגז סופג את קרינת האינפרה אדום. מדידת כמות הפחמן הדו חמצני היא לפי חלקים למיליון (PPM), כאשר גם מדידת ריכוז דשנים נעשית באותה הצורה.

התקנת מיכל פחמן דו חמצני בחדר גידול

לפני שמתקינים בחדר הגידול מיכלי אוויר המכיל פחמן דו חמצני, יש לקחת כמה דברים בחשבון. דבר ראשון וקריטי הוא לוודא כי חלל הגידל אטום לחלוטין על מנת למנוע דליפה של הפד״ח. פחמן דו חמצני הוא גז כבד, כלומר צריך להזרים אותו על הצמחים מלמעלה למטה. ניתן לעשות זאת באמצעות צינור אוויר המיועד לפיזור הגז דרך מספר חורים לאוויר. מאווררים בחלל הגידול יכולים לסייע בפיזור הפחמן הדו חמצני סביב החלק העליון של הצמחים, אבל חשוב לזכור כי הצמחים יכולים לספוג את הפחמן הדו חמצני במהירות גבוהה ולכן, יש לעמוד באספקה עקבית וברמה גבוהה של PPM בטווח של 1200-1500.

קחו בחשבון כי הגדלת רמת הפחמן הדו חמצני שהצמחים יכולים לספוג באופן עקבי יכולה להגדיל את היבול הסופי ומזרזת באופן משמעותי את תהליך הפוטוסינתזה.

מיכלי פחמן דו חמצני הם הפתרון המתאים ביותר לגידולים בקנה מידה גדול בחלל סגור, אשר עובדים עם תאורה חזקה מפאת הצורך להזין את הצמחים בפחמן דו חמצני והשלמת תהליך הפוטוסינתזה על הצד הטוב ביותר. ישנם פתרונות זולים יותר לייצור פחמן דו חמצני בבית, למשל שימוש בשמרים – מה שעובד מצוין, אבל ידרוש ממכם תחזוקה שוטפת וגם עלול לייצר ריחות לא רצויים המושכים מזיקים דוגמת אקרית הקורים (ספיידר מייטס).

מיטיבי הלכת יוכלו להתקין בקרים דיגיטליים בחדרי הצמיחה שיאפשרו לכם לשלוט באופן ידני על רמות הפליטה של הפחמן הדו חמצני. הבקרים הדיגיטליים האלה יעבדו בדרך כלל לצד בקרי הטמפרטורה שמפעילים את המפוחים, מאווררי הקיר והמאווררים.

פחמן דו חמצני
Photo credit: Zappy's on Visualhunt.com

דברים שיש לקחת בחשבון כאשר עוסקים בפד״ח וגידול קנאביס

הדרך הטובה ביותר לחשוב על שימוש בתוסף פחמן דו חמצני היא להשוות אותו לאימון גופני. הטעות שהרבה אנשים עושים היא שהם לא מוצאים את האיזון הנכון בין הפעילות הגופנית, התזונה, המנוחה וזמן ההתאוששות. אותו העיקרון בדיוק חל גם בשימוש בנורות גידול, דשנים ושימוש בפחמן דו חמצני.

מכיוון שיותר ויותר מגדלי קנאביס מודעים לגירעון לרוויה באוויר (VPD) ולוקחים בחשבון את הטמפרטורה, הלחות ומחשבים את ״הלחץ האדי״ הקיים על פני רקמת העלה, ניתן לדעת כמה פחמן דו חמצני הצמחים שלכם צריכים לקבל. המשמעות של VPD גבוה היא שהצמחים יגדלו בלחות נמוכה, והמשמעות של VPD נמוך היא שלצמחים שלכם תהיה לחות גבוהה יותר, וכתוצאה מכך הם ימירו פחמן דו חמצני לחמצן במהירות הרבה יותר גבוהה. כמובן שיש לקחת בחשבון את הכמות המדויקת של ה-VPD, הלחות היחסית, הפחמן דו חמצני וכמובן את השלב של מחזור החיים בו נמצא הצמח. חדר גידול חם מדי המלווה ברמות לחות גבוהות עלול להיות מסוכן ולגרום להרבה מאוד בעיות.

פתוגניים ומחלות צמחים ישגשגו בתנאים חמים ולחים, כאשר הסיכון יורד משמעותית בלחות יחסית של פחות מ-40% ולכן, מציאת האיזון הנכון בין הטמפרטורה לפחמן הדו חמצני יכולה לקבוע עד כמה הצמחים שלכם יהיו רגישים וחשופים למחלות שונות.

החל משלב השתילה ועד לתחילת שלב הפריחה, יש לגדל את הצמחים בלחות גבוהה שנעה בין באזור ה-70% בטמפרטורה של 24 מעלות צלזיוס בשעות היום ובין 18-20 מעלות צלזיוס בשעות הלילה. אם בתקופת הפריחה הצמחים נמצאים בתוך חלל סגור, אז תרצו להוריד את הלחות היחסית ל-30% בערך.

אם תשתמשו בפחמן דו חמצני, אז הצמחים ירוויחו מכך בעיקר בשלב הוגטטיבי בו מחזור האור הינו 18/6 מכיוון שזה השלב שבו הלחות היא הגבוהה ביותר, וה-VPD נמוך. חריגה של 15%+- מטמפרטורה של 24 מעלות צלזיוס עלולה להפריע לצמח בגדילה תקינה, לכן בגידול קנאביס יש להיזהר מפני הסיכונים הסביבתיים הפוטנציאליים של עלייה/ירידה חדה בטמפרטורות ורמות מוגברות של פחמן דו חמצני.

צמחי קנאביס
צמחים בריאים ושמחים שקיבלו שפע של פד״ח במהלך השלב הוגטטיבי. כל הזכויות על התמונה שמורות לאתר תרבות גידול.

איך לנצל את היתרונות של פד״ח בגידול קנאביס

להוספת פחמן דו חמצני לצמחים שגדלים בחלל פנימי יש יתרונות רבים. היתרון העיקרי הוא שיפור קצב הצמיחה בצורה משמעותית וכתוצאה מכך, הצמח יניב פרחים גדולים יותר מאשר אם לא מוסיפים לו פחמן דו חמצני וקצב הפוטוסינתזה יגדל למקסימום האפשרי, כלומר, הצמחים שלכם יפיקו את המיטב במהלך מחזור הגידול.

מציאת הרמות האידיאליות של הפחמן הדו חמצני צריכה להיות מבוססת תמיד על חישוב קפדני וגם תוך כדי התחשבות בסיכונים השונים, כגון לחות גבוהה מידי בשלב הפריחה ועוד מספר פרמטרים. בכל הנוגע להוצאות כספיות ותחזוקה, רכישת מיכלי אוויר ואספקה קבועה היא לא יקרה מדי (תלוי למי כמובן) והיא בהחלט תשפר את ביצועי הצמחים שלכם בצורה ניכרת.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסומים קשורים
דילוג לתוכן