ייחור קנאביס: כיצד לרבות ולשמר בפשטות צמחי קנאביס

מה זה ייחור קנאביס?

ייחור קנאביס (או שיבוט) הוא בעצם חתיכת ענף בעל מספר פיצולים ועלים אשר נחתך מצמח האם. לאחר מכן אותו הענף מושרש בתוך "פלאג" ובתנאי לחות גבוהה והופך לצמח עצמאי שהוא העתק מדוייק של צמח האם. בהמשך הכתבה נפרט על הפן הפרקטי.

בכתבה קודמת: "גידול קנאביס למתחילים" פירטנו בהרחבה על יתרונות וחסרונות של של מקורות צמחיים שונים להתחלת הגידול. לכל מקור יתרונות וחסרונות וחשוב להכיר אותם היטב. אם בחרתם בייחור כמקור הצמחי שלכם כנראה שאתם מעוניינים בעותק מושלם של צמח קנאביס מוצלח במיוחד. כאשר המגדל עובד באופן עקבי עם אותו הצמח או לחלופין מקבל ייחור קנאביס מצמח שמישהו אחר כבר גידל ויכול למסור עליו פרטים, הוא ידע בדיוק למה לצפות: קצב ואופי הצימוח, אחוזי החומרים הפעילים (קנבינואידים וטרפנים) ועוד . ואכן אפשר לראות זאת בארצות הברית שם הקנאביס חוקי- מכירת ייחורי קנאביס של זנים מוצלחים במיוחד שוברת שיאים בכל חודש מחדש כאשר המשתלות הגדולות מוכרות כ300,000 ייחורי קנאביס של ממגוון זנים מהמובילים בעולם!
ייחורי הקנאביס מהמשתלות האלה מגיעים ביחד עם הידע והניסיון של עובדי המקום שהם מומחים בתחום, והם יוכלו לספק לכם את הידע שתצטרכו כך שתוכלו לדעת איזה מהשיבוטים הכי מתאים לכם בהתחשב ביכולות הגידול שלכם, ההשפעה של הזן הספציפי, הטעם שלו, מתאים יותר לגידול ביתי או בחוץ, ומספר גורמים אחרים שיכולים להשפיע על היבול הסופי אותו תקבלו.
שיבוט קנאביס הוא אידיאלי בעבור חקלאים שצריכים לספק כמה שיותר סחורה כמה שיותר מהר, וגם בעבור אנשים שלא מעוניינים לעבוד עם זרעים עקב חוסר האחידות שלהם. יתרון ענק נוסף הוא השימור שמאפשר למגדלים מסוימים לשמור על השיבוטים וצמחי האם שלהם בחיים במשך למעלה מ-20 שנה.

באיזה נסיבות מייחרים צמח קנאביס?

הרבה תרחישים אפשריים יובילו אותכם לצורך לשבט ייחור קנאביס. סיבה אחת עשויה להיות שסוף סוף מצאתם את הזן הכי טוב בעינכם ותרצו לגדל אותו שוב בעתיד. זכרו כי זרעים ברוב המוחלט של הפעמים, לא ייתנו לכם העתק מושלם של צמח האם וסביר להניח שיפיקו תפרחות קנאביס דומות אך לא בדיוק את התפרחת אותה רציתם. כמובן שלזרעים יש יתרונות רבים אחרים וניתן באמצעותם למצוא פנוטיפים חדשים ומיוחדים יותר מצמח המקור וליצור זנים חדשים.
סיבה נוספת לשימוש בייחורים יכולה להיות גידול בקנה מידה מסחרי שדורש מהמגדלים להציג תוצרת אחידה לקונים ולכן שימוש בייחורי קנאביס והפרחה רציפה של אותו הצמח על גבי שדות שלמים הוא משתלם במיוחד. בדרך כלל מדובר על חברות בעלות רישיון שחייבות לדעת לחשב כמה הם יכולים לגדל ובאיזו מסגרת זמן.
בנוסף תהליך יצירת ייחורי קנאביס הוא תהליך זול ביותר וכאשר הוא נעשה כמו שצריך, הוא דורש ממכם מעט זמן וסבלנות, בסך הכל בין 14-21 ימים. מגדלי קנאביס מקצועיים שיש להם את צמח האם בדרך כלל יכולים ליצור בין 300-500 שיבוטים מכל צמח כל חודשיים.

בחירת צמח אם

צמח האם הוא המקור ממנו מייצרים את הייחורי הקנאביס. הרעיון מאחורי צמח האם הוא לשמור אותו בחיים בשלב הצמיחה תחת מחזור אור 18/6 ותחת עוצמה של כ400-800 PPFD . אם תצטרכו מספר ייחורים קטן, שני צמחי אם בגודל בינוני/קטן יספיקו לכם אך אם תצטרכו מספר ייחורים רב לכל מחזור גידול רצוי לתכנן היטב את מספר האמהות מהם תקחו ייחורים, זמן גדילתם, אחוזי ההשרשה וכו'. תחזוקה כללית וגיזום מוצלח תייצר לכם חופה משגשגת עם גדילה מרובה של נצרים חדשים ומאות ייחורי קנאביס פוטנציאליים. כמו כן הקפידו לשמור על צמחי האם נקיים ממזיקים וללא סטרסים קיצוניים של חום, קור או יובש קיצוני. תחזוקת צמחי אם לאורך זמן דורשת הבנה מעמיקה בצמח הקנאביס בנושאים כמו דישון תאורה וכו' ומכלה לעיתים שעות רבות של טיפוח וטיפול בצמחים.  לכן, לפני שאתם משקיעים את כל האנרגיה והזמן בחרו את הזן שלכם בקפידה. אתם צריכים גודל כל לגדל מספר פעמים כדי להבין באמת את מבנה ואופן הגדילה של צמחי הקנאביס, עמידות בפני פתוגניים, יכולת לייצר שיבוטים בכדי להיות בטוחים שהזן שווה את ההשקעה..

שיטות שונות לייחור צמחי קנאביס

השיטה המסורתית- ייחורי קנאביס

זו השיטה הוותיקה ביותר- צפו לקבל כ90% השרשה לאחר מספר נסיונות ראשונים. הדרך הזו של ייחור קנאביס כוללת שימוש בפרופוגטור, הורמוני הורמוני השרשה, ייחורים טריים ופלאגים מצמר סלעים או מקוקוס/כבול אותם מרטיבים על פי הוראות היצרן בתמיסה המעודדת השרשה. ניתן לנעוץ את הייחורים גם ישירות לעציצון קטן עם אדמה.
ראשית חתכו את הייחור מצמח האם בעזרת מספריים חדות ונקיות. בחרו ענף בעל אורך של כ10 סנטימטר ובו לפחות שלוש יציאות של עלים לאורכו. הסירו את העלים ביציאות התחתונות לחלוטין והשאירו את הקודקוד והיציאה שמתחתיו ללא הסרת עלים בכלל. לאחר שטבלתם את הייחורים בתוך הורמוני השרשה ומיקמתם אותם בתוך הפלאג הרטוב, הציבו את הפלאגים בפרופוגטור אטום לחלוטין למשך יומיים שלושה. לאחר שלושה ימים החלו לפתוח לאט את מכסי הפרופוגטור ולהתחיל להחליף אוויר. חשוב לעשות את התהליך הזה באופן הדרגתי ביותר. חשוב לשמור על טמפרטורה עקבית של 24 מעלות צלזיוס, ולספק לחות של 75-90% בתוך הפרופגטור בימים הראשונים, לאחר מכן הלחות צריכה לרדת בהדרגה ל70% ביום העשירי. הנורות שמעל למיכל צריכות להיות דולקות בין 20-24 שעות ביום ובעוצמה של כ200 PPFD. אחרי 14-21 יום השיבוטים ינביטו שורשים ותוכלו להוציא אותם מהפרפוגטור ולגדל אותם היכן שתרצו.
צפו בסרטון המתאר את התהליך ומסביר לעומק את הפרטים השונים. אנחנו ממליצים שתראו מספר סרטונים רב בנושא לפני שתתחילו את התהליך בעצמכם בכדי שתבינו לעומק את התהליך.

שיטה נוספת מוכרת אך טובה למגדלים מתקדמים בלבד היא שיטת הייחור באירופוניקה- בשיטה זו חותכים את הייחורים מצמח האם בצורה דומה, אך במקום לנעוץ אותם בפלאג נועצים אותם מעל מיכל מים מבעבעים המעושרים בתמיסת השרשה. צפו בסרטון הסבר לגבי שיטה זו. 

ריבוי בתרביות רקמה

ללא ספק הגישה המתקדמת והקלינית ביותר בכל הקשור הנוגע ליצירת שיבוטים, אבל גם לחומר הסטרילי שנוצר. ריבוי בתרביות רקמה זו שיטה המתבצעת במעבדה באמצעות צלחות פטרי תחת הקפדה על כללית נוקשים ביותר. היתרון בשימוש בשיטה הזו הוא שצריכים רק חלק קטן מרקמת הצמח כדי לייצר צמח מלא עם שורשים. כמו כן, אפשר לנקות ולחטא את השיבוטים כדי לוודא שהם לא יפגעו מפתוגניים. שיטה זו לא נגישה למגדל הביתי וכוללת בתוכה המון אספקטים מקצועיים הדורשים הבנה מלאה בתהליך.