אם יש לכם קנאביס שלא נגעתם בו הרבה זמן, סביר להניח ששמתם לב שהפרחים הולכים ומתייבשים, מה שפוגע בהשפעת הסטלה שהם מייצרים כשמעשנים אותם. אמנם אי אפשר למנוע מהפרחים להתיישן, אבל כן אפשר להאט את קצב ההתיישנות. עכשיו נסביר לכם איזה נזק עלול להיגרם מההתיישנות ואיך אפשר לשמור עליהם טריים במשך תקופה ארוכה.
כל מגדל יודע שאחד מהאמצעים החשובים ביותר שלו בכדי לשמור על גידול תקין ומשגשג הוא מד טמפרטורה ולחות יחסית. ואכן טמפרטורה ולחות יחסית משפיעים רבות על גידול הקנאביס שלנו, אך ישנו מדד נוסף הנקרא VPD (בעברית: גירעון בלחץ אדים) וערכו נמדד על ידי שילוב של ערכי הטמפרטורה והלחות היחסית. המדד הזה חשוב ביותר על מנת לגרום לצמחי קנאביס (וכמובן גם לצמחים אחרים) לשגשג בצורה אולטימטיבית. במאמר הבא נסביר מה זה בדיוק VPD ונרחיב על מספר מושגי בסיס שיקנו לכם את הידע להוציא מצמחי הקנאביס שלכם את המיטב.
הקונספט של פוטוסינתזה הוא המרת האור לאנרגיה וכתוצאה מכך צמחים יכולים לייצר סוכר ולפלוט את החמצן בחזרה אל הסביבה. כמות הפחמן הדו-חמצני (CO2) הנמצאת באוויר בחוץ, היא קרוב ל-400 חלקים למיליון ולכן מי שמגדל בחלל סגור, צריך לפצות על החוסר ולספק לצמחים פחמן דו חמצני. במאמר הבא נסביר לכם מה צריך לדעת כאשר משתמשים בפחמן דו חמצני ואיך תקבלו פרחים גדולים וכבדים יותר אם תעשו זאת נכון.
אחד מהדברים החשובים, כאשר יש בידנו תפרחת קנאביס משובחת, הוא אחסונה בצורה נכונה.
כאשר צמח קנאביס סיים את תהליך היישון שלו (קיורינג) הוא מגיע לאחוז לחות מסויים בו הוא טוב במיוחד לעישון, לרוב בין 8%-15%, לאחר תהליך זה נרצה לאחסן את הפרחים בצורה נאותה. הבעייתיות העיקרית באחסון לקוי היא חזרה של לחות עודפת לפרחים וחוסר אוורור של כלי האחסון. במצב זה יכולים להתפתח עובשים שיחסלו את התפרחת. בנוסף הטרפנים יכולים להעלם ואיתם הטעם והריח שמייחדים כל זן ואף יש להם השפעות רפואיות ופסיכואקטיביות.
