ברצינות, זה ההבדל היחיד. שניהם מגיעים מגנים של קנאביס ומשתייכים לזן קנאביס סאטיבה, לכן מבחינה מדעית הם נחשבים אותו הדבר. מבחינה חוקית אבל, זה כבר סיפור שונה.
תחשבו על זה: זה כמו שתשוו את עצמכם לאח או לאחות שלכם (אם יש לכם כאלה). שניכם מגיעים מאותה משפחה, אבל לכל אחד יש מאפיינים שונים. יכול להיות שאתם גבוהים יותר, ג׳ינג׳ים עם עיניים ירוקות והאחים שלכם נמוכים יותר עם שיער בלונדיני. למרות זאת, אתם חולקים כמעט בדיוק את אותה גנטיקה. הגנוטיפ שלכם הוא כמעט זהה – מה שמבדיל ביניכם זה הביטוי הסביבתי של הגנים הללו, הנקרא פנוטיפ.
במקרה של הקנאביס, ההבדל הוא רמות ה-THC שנוצרת על ידי הזן הספציפי. צמח קנאביס מייצר THC בכמויות יחסית גבוהות, בעוד שמח קנאבוס מייצר כמות נמוכה מאוד של THC.
אז איפה בדיוק עובר הקו? כל מדינה מגדירה לעצמה מה חוקי ומה לא, אבל בדרך כלל קנאביס עם רמת THC נמוכה מ-0.3% נחשב לקנאבוס. זה המאפיין הפסיכואקטיבי שכל צמח מסווג על פיו. אם אתם לא יכולים להתמסטל מזה, אז זה לא מריחואנה. מצד שני, למרבית הקנאביס המיועד לצריכה עצמית "בשביל הכיף" יש רמות THC של למעלה מ-10%.
שימוש בהמפ לצורך שיפור עתיד האנושות
כשמגדלים המפ מסתכלים על המשקל הכולל של הצמח (ביומסה), בעוד שבגידול קנאביס בוחנים את כמות התפרחת היבשה, לכן משתמשים בצמחים נקביים. צמחי קנאבוס מוציאים יבול רב ומשתמשים בהם כדי לייצר סיבים, זרעים ושמנים. אלפי תעשיות תלויות בקנאבוס, החל מטקסטיל, אוכל, קוסמטיקה, דלק ותעשיות נוספות.
מדענים מניחים כי הפליטה שמייצר צמח הקנאבוס מייצר גרפן, ועלות היצור שלו זולה מאוד. גרפן הוא יריעה דו-ממדית של אטומי פחמן והוא החומר החזק ביותר הידוע לבני האדם. מדובר בחומר דקיק מאוד והוא בעל מוליכות חום וחשמל גבוהות. זה הופך את הקנאביס לאחד מהצמחים הכי מבטיחים טכנולוגית בכל הנוגע לייצור של קבלים בעידן המודרני ובטריות שיכולות לאחסן כמות גדולה של אנרגיה. דמיינו שהנפש, הגוף, הנשמה, המחשב הנייד, הטלפון והמכונית… כולם פועלים על קנאביס.
אבל ההיסטוריה של צמח הקנאבוס הולכת הרבה שנים אחורה.. קנאביס נחשב לאחד מהצמחים הראשונים בו השתמשו בני אדם לצרכי תעשייה לפני כמעט 10,000 שנים. שזירת סיבי קנאבוס לייצור בד היא פעילות אנושית ארכיאולוגית ידועה. מפרשים לסירות, חבלים, נייר ובגדים היו עשויים בדרך כלל מסיבי קנאביס. עד 90% מכל הנייר שיוצר עד שנות העשרים של המאה הקודמת נוצר מקנאבוס. או שמא זו הייתה מריחואנה? כנראה שלעולם לא נדע.
את זני הקנאבוס מתעדפים על פי המשקל הכולל בעוד שאת זני הקנאביס מתעדפים על פי גודל ואיכות הפרח שהצמח הנקבי מייצר, אך כרגע לא ניתן לבצע הבחנה בין פוטנציאל הביומסה בין השניים – כי בכל הנוגע למשקל, פוטנציאל הביומסה שלהם זהה. קנאבוס וקנאביס זהים. ההבדל היחידי הוא איך אנחנו, בני האדם, מתייחסים אליהם.
עם תחילת תהליך הלגליזציה של מריחואנה לצרכים רפואיים ולשימוש אישי, אנחנו יכולים לצפות שפעילות מסחרית רחבת היקף תמקסם את הרווחים של החברות הפועלות בתעשיית הקנאביס על ידי מכירת "הפסולת" שלהם (גרפן – החומר הנפלט מהצמח), וזה יהיה דבר פנומנלי. קנאביס הוא באמת צמח מופלא, עם מגוון מדהים של שימושים שונים. בעידן שבו אנרגיות מתחדשות עומדות בראש סדר העדיפויות, צריך לעשות דיון רציני על התרומה של הקנאביס למשבר הסביבתי שלנו, זה פשוט בגדר חובה.
מה קרה להמפ?
למרות שאין לו מאפיינים פסיכואקטיביים רלוונטים, הקנבוס עדיין לא חוקי בהרבה מדינות. רוב האנשים מסכימים שהסיבה לכך היא העבודה של הנרי ג'יי אנסלינגר, הנציב הראשון של הלשכה הפדרלית לסמים של משרד האוצר האמריקני. בשנת 1937 אושר חוק המיסוי על מריחואנה שהפך אותה לבלתי חוקית לראשונה.
אז לא היו מבדילים בין קנאבוס לבין מריחואנה, הם פשוט נחשבו אותו הדבר. את ההבדל התחילו אנשים להבין רק בשנת 1964, כשפרופסור רפאל משולם, פרופסור של מדעי הכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים בודד את מולקולת ה-THC. הצורה היחידה בה הכירו את הקנאביס והקנאבוס עד אותה עת הייתה למעשה בתור טטראהידרוקנאבינול (D9-tetrahydrocannabinol), התרכובת העיקרית האחראית להשפעה הפסיכואקטיביות של הקנאביס.
באמריקה של שנת 1937, בגלל חוק מיסוי המריחואנה, החקלאים ברחבי המדינה לא יכלו להמשיך בפעילות גידול הקאנבוס. תיאורטיקני קונספירציה טוענים כי "קרטל הכותנה" מילא תפקיד חשוב בהתפתחות האירועים הללו, אבל כל הראיות הקונקרטיות נעלמו עם הזמן. העובדה היא שמאז ואילך ההמפ נעלם לגמרי מהבמה המרכזית והשאיר חלל עצום אותו מילא הדבר הבא הכי טוב שיש לטבע להציע – כותנה ועץ.
הגידול באוכלוסייה ובצריכה הגדיל גם את הביקוש מהחקלאיים ומהתעשייה, מה שהוביל לתופעת כריתת היערות ההרסנית שאנחנו עדים אליה כיום. הקנאביס יכול להפוך את המגמה הזאת אם רק נבחר לקבל את הראיות המדעיות.
חשיבות הקנאבוס למין האנושי
ההבדל המהותי בין קאנבוס לבין מריחואנה הוא אנחנו – בני האדם. יש לנו בגוף קולטני CB1. הקולטים הללו המוצמדים לחלבון G, הם חלק מהמערכת האנדוקנבינואידית שלנו (קנבינואידים המיוצרים בגוף), שבמקרה הטבע (או שלא) מופעלים על ידי ה-THC שנמצא בקנאביס, מה שגרם לבני האדם להפוך אותו ללא חוקי.
קנאבוס וקנאביס הם אותו דבר, כמו שתפוחים הם תפוחים, ותפוזים הם תפוזים. פשוט זנים שונים עבור אנשים שונים.
לקנאביס פוטנציאל מדהים לרפואה, כמו גם להיות גורם מרכזי באיזון מחדש של השימוש במשאבים בעולם שבסופו של דבר עתיד להיגמר בו המשאבים בעקבות צריכה אינטנסיבית שלהם בתעשייה.
על פי מחקר שנערך במשרד החקלאות של ארצות הברית בשנת 1916, צריך 5.4 דונם של עצים כדי לייצר טון אחד של סיבים בשנה, וכדי לייצר את אותה כמות הסיבים מספיקים רק 1.33 דונם של קנאבוס. הנתונים האלה הם מלפני 101 שנים! אפשר רק לדמיין מה ניתן להשיג בזכות ההתקדמות הטכנולוגית ושימוש בחממות מודרניות.
בין אם זה המפ או קנאביס, עלינו להבין במהירות את העובדה כי מדובר בצמח בעל יתרונות אדירים לאנושות. זה נכון גם לגבי קנאבוס וגם לגבי קנאביס.
